הרב משה שלתיאל שיעורי הלכה ואגדה · Transcript · · Updated
'שהכל נהיה בדברו' - כללי ברכת שהכל וברכת לבבות דקל | בראשית - השגחה פרטית על כל דבר | תשרי תשפ"ז – Transcript
Video by הרב משה שלתיאל שיעורי הלכה ואגדה · Watch the original on YouTube
Summary
AI-generated from the transcript. Verify details against the source video.
- הרב משה שלתיאל מסביר שדברים שאין גידורם מן הארץ, כגון בשר, דגים, גבינה וביצים, ברכתם שהכל נהיה בדברו.
- לגבי קמאין ופטריות, אף על פי שרואים אותם גדלים באדמה, עיקר היניקה שלהם היא מהאוויר ולכן ברכתם שהכל נהיה בדברו.
- הרב משה שלתיאל דן בשיעורו בהלכות ברכת שהכל ובכללים שונים מסימן רד בשולחן ערוך.
Key moments
- רש"י בפרשת וישלח כותב שיעקב אבינו שלח לעשיו ואמר לו וילי שור…
- מגדלים פטריות בתוך מקררים שמעתי בתוך מקומות שיש לחות גדולה רואים רואים…
- [נחירות בוז] שהם רק בשביל לבבות ודקל 200 שלמים לכן לבבות דקל…
- פרי עץ הוא פרי חשוב. אז לכן גם בוסר הוא העץ. אבל…
- [כחכוח] מאיפה אתה מחדש חידושים ואתה ממציא המצאות והמגן אברהם לא הבין…
- אמרה לי את זה שאבא שלי העריץ את הרב עובדיה ושואלתי ולמה…
- ידוע מפורסם אני תמיד שהיו מתפלים אצל הרוב וזה אפילו הבנים שלי…
- פעם אחרונה, אבל לכאורה הפעם האחרונה שהייתי אצור זה ביום שנבחר מורד…
Use this video with Pro
Reading, copying and transcript downloads are free. Create saved AI results for this video with a signed-in Pro account ($9/month).
Transcript
Search ignores accents. All transcript text stays visible.
ערב טוב לכולם. היום בעזרת השם נדבר כמה חידושים בהלכות ברכות סימן רד. הלכות ברכת שהכל. אה >> ב בהלכות ברכת שהכל יש א אולי למעלה מעשה כללים שמופיעים בשולחן ערוך. אני אדבר היום על איזה חמש שש כללים בהלכות ברכת שהכל וכל מיני דברים שהם אקטואליים
וחשובים ודברים שאפילו משנים את ההלכה בזמננו. אז ככה, קודם כל, הכלל הראשון שמרן כותב בסימן רד הלכות ברכת שהכל זה שכל דבר שאין גידולו מן הארץ [נחירות בוז] ברכתו שהכל.
למשל זה כתוב כבר במשנה שבשר ודגים גבינה ביצים כל מיני דברים שהם לא גודלים מן הארץ אז ברכתם שהכל זאת אומרת לכאורה היה מקום לשאול מה החידוש הרי אתה לא יכול לברך על זה לא בפר לא בורא פרי האדמה ולא בורא פרי העץ אז ברור שאתה צריך לברך על זה זה סוג של משהו אחר זה לא פרי של משהו אז היכול להיות שהתשובה לשאלה הזאת נמצאת
בריטווה הריטווה טוען שמי שבירך בדיעבד על גבינה א בצ צים בשר בירך בורא פרי אדמה יצא ידי חובה בדיעבד כיוון שהבהמה >> או התרנגולת ניזונת מהארץ אז כיוון שהיא ניזונת מהארץ אז לכן בדיעבדך בורא פרי אדמה זה יוצא מהאדמה זה ניזון מהאדמה ככה
טען הרטווה האמת שאנחנו למעשה >> לא חוששים לרטווה אפילו לא בתור ספק ברכות להקל זאת אומרת דעתו של הרב עובדיה שמיש מי שבירך בדיעבד על בשר, ביצים, גבינה, בירך בורא פרי אדמה, חייב לחזור ולברך שהכל והרב לא חושש לרטוה הזה. למה הרב לא חושש? כי אמנם זה ניזון מהארץ, אבל זה אין
גידולו מן הארץ. למשל רואים את זה בהלכות סוכה, נכון? לא מסכחים בעפר נכון מה החידוש שלא מסכחים בעפר? אף על פי שהעפר הוא ארץ, אבל לא גודל מן הארץ. הוא נמצא בארץ אבל הוא גודל מן הארץ גם פה הרעיון הוא אמנם הבהמה היא ניזונת מהארץ אבל אי אפשר לומר שזה ישירות גודל מהארץ באמת היא
מקבלת את החיות שלה ועל ידי החיות הזאת זה אבל זה לא ישירות מחובר לאדמה ולכן זה ולכן זה לא נחשב גידולו מן הארץ אז לכן מי שבירך בדיעבד על בשר ביצים גבינה בירך בורא פרי אדמה לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד יש לזה קצת צד מפירוש רש"י.
רש"י בפרשת וישלח כותב שיעקב אבינו שלח לעשיו ואמר לו וילי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ויש לך להגיד אדוני למצוא חן בעיניך מה זה למצוא חם בעיניך מה אתה רוצה להוציא לו את העיניים מה אתה אומר לו וילי שור וחמור רש"י אומר רק הוא אומר בדרכם של בני אדם להגיד הרבה בלשון מעט אבל הכוונה יש לי שברים יש לי חמורים יש לי צאון יש לי עבדים שפחות מה אתה עכשיו זה מה שאתה רוצה
עכשיו לעשות לעשיו הרי זה כל הכעס שלא עליך. אומר רש"י שיעקב התכוון לומר לו אבא בירך אותי ויתן לך אלוהים מיטה לשמיים משמני הארץ זו דהיינו הצאון והבקר לא מן השמיים ולא מן הארץ זה לא נקרא מהארץ רואים פירוש רש"י שזה לא נקרא גידולו מן הארץ נכון שזה ניזון מהארץ אבל זה לא גידולו מן הארץ ואז זה מוכרח לכן הלכה
למעשה הכלל הראשון בהלכות ברכת שהכל דבר שלא גודל בארץ עץ מברכים עליו שהכל נהיה בדברו כי הוא לא פרי האדמה ולא פרי העץ. הכלל השני. הכלל השני אומר מרן שדברים שהתקלקלו מעט יורדת ברכתם לברכת שהכל. מרן נותן שתי דוגמאות. דוגמה ראשונה מרן מדבר אדם שאלו תבשיל שלמשל תבשיל של ירקות שברכתו צריכה להיות בורא פרי האדמה. למה
תבשיל של ירקות ברכתו בורא פרי האדמה? שתי סיבות. יכול להיות שאתה אוכל רק את המים של התבשיתו בהם ירקות לפי דעתו של מרן מים שהתבשלו בהם ירקות הברכה על המים היא בורא פרי אדמה גם אם אתה לא אוכל את הירקות מדשילקים מי שלקות מברכים בורא פרי אדמה למה אנחנו לא מברכים על זה בורא פרי אדמה מספק ספק ברכות אם בדיעבד בירכת על מר כירקות בורא פרי אדמה ודאי שיצרת ידי חובה כי קח דעתו של מרן קח דעתם של רוב
הראשונים למה למעשה אך לא מברכים בורא פרי אדמה כי הרעה אחד מגדולי הראשונים טען שלא ייתכן שאתה תברך על מים שיש בהם רק את הטעם של הירקות לברך על זה בורא פרי אדמה שהרי בגמרא דנו הרבה על פירות מרוסקים מה הברכה שלהם שם זה גוף הפרי רק הוא מרוסק יש דיון האם הוא יורד מהעץ לשכל או לא יורד לשה הכל אז איך ייתכן לומר שפשוט
לגמרא שעל המים של הירקות יברכו עליהם בורא פרי אדמה ככה שואל הרע לקושיה הזאת יש תירוצים הכל טוב אפשר לתרץ את הקושיה הזאת כי מים של ירקות זה דרכם ופירות מפוסקים זה לא דרכם זה פשוט זה התאוצץ הוא פשוט אבל ככה למעשה מקשה הרע כן דעתו של הרע של מים של ירקון מברכים שהכל נהיה בדברו ואנחנו חוששים לשיטתו של הרע לכן אנחנו על מים של ירקון וכי בורא פרי אדמה
עכשיו מרן אומר שתבשיל שברכתו בורא פרי אדמה אם הוא התקלקל מעט ברכתו שהכל עכשיו כשמרן אומר תקלקל מעט מה זה התקלקל מעט לא הכוונה שהוא יתקלקל והוא נהיה פיקוח נפש לאכול אותו זה בל תשקצו לאכול אותו. מדובר שקצת הוא איבד מהטעם שלו. איבד טיפה את הטעם שלו אבל הוא עדיין לא מקולקל. מתקלקל מעט. דבר כזה אומר מרן יורד מברכת בורא פריא אדמה הוא יורד לא שהכל נהיה בדברו.
אפשר להסביר את זה גם לפי שיטתנו שאנחנו סוברים שעל מרק ירקות שיש בו חלקיקים של הירקות שמרגיש את הירקות. אז אם אתה ממש מרגיש את הירקות ברכתו בורא פרי אדמה.
אז אם התבשיל הזה קצת תקלקל נכון שזה אדמה אתה אוכל ממש אתה אוכל קישויים אתה אוכל דלאה אתה תאכל דברים שהם מהאדמה אף על פי כן כן שתקלקל מעט זה ירד מדרגתו ירד מפרי האדמה ירד לברכת שהכל אז זה הכלל דבר שהתקלקל מעט הוא יורד לשע הכל יש לנו דוגמה לזה למשל א חומץ חומץ יין בעיקרון חומץ יין בא מענבים אז צריך להיות ברכתו
בורא פרי הגפן או בורא פרי העץ בסדר סך הכל חומץ יין ממה הוא בא >> זה יין שהתקלקל >> זה יין שהיתקלקל או יפה אז זה צריך להיות לפחות בורא פרי העץ יין ברחים עליו בורא פרי הגפן כי הוא משובח חומץ הוא כבר לא משובח אז תוריד אותו לבורא פריא אצלו כיוון שהוא היה יין והוא התקלקל קלקול מוריד אותו לשה הכל זה הכלל הכל >> מוריד אותו לשה הכל אז כמו תבשיל שהתקלקל
הוא יורד מפרי האדמה לשע הכל או אפילו תבשיל של העץ הוא יורד מפרי העץ לשכל למה כי קרא לו קלקול גם חומץ קרא לו קלקול הוא יורד לשכל עוד דוגמה ששולחן ערוך מביא דבר שהתקלקל שהוא יורד לברכת שהכל פת שהפשה פת שהתעפשה מעט זאת אומרת נבין לא מדובר פה בפת שהיא מעופשת לחלוטין שח שאדם אוכל איפוש אם אדם
אוכל איפוש זה בלת תשקצו זה פשיטה שזה יכול להיות שגם פת שהפשה אם אדם נגעל מזה יש דיונים יש לו פת שאם יש בזה בל תשקצו אבל על כל פנים נגיד שהוא עכשיו לא ניגע מזה אבל הפת הזאת התעפשה מעט ברכתה יורדת מי המוציא לחם מן הארץ יורדת שהכל נהיה בדבר אומר מרן למה כי שזה התקלקל מעט >> אז למה אני כל כך ירד הרבה למה רוצה בערך
אדמה >> או יפה מאוד שאלה מצוינת למה שואל רבי מוטי >> כמו יין >> בוא שואל רבי מותי רגע [כחכוח] זה היה מוציא לחם מן הארץ אתה רוצה להוריד אותו >> תוריד אותו לאדמה יפה שאלה מצוינת אבל למשל אנחנו אנחנו רואים דוגמה ביין רבי יעקב מתרץ טוב ביין אתה רואה את ה את אותו רעיון הדבר הזה התקלקל ירד מיין היה בורא
פרי הגפן התקלקל נהיה חומץ הוא לא יורד לבורא פרי העץ הוא יורד לשכל נכון הוא היה אמור לרדת לבורא פרי העץ מי בורא פרי הגפן תראו אותו לא בורא פרי העץ כי סך הכל זה בא מהעץ נכון החוםץ יין >> בא מהעץ >> הוא לא יין אז הוא לא יורד מהגפן להעץ הוא יורד מהגן פן לשכל שתי דרגות הוא יורד >> זאת אומרת שדבר מקולקל כלל אני אומר עכשיו
כלל כל דבר שהתקלקל אנחנו הורידים אותו שתי דרגות עכשיו מה שאתה טוען שיש דברים שאנחנו הורידים אותם בדרגה אחת מה הדוגמה לזה מה הדוגמה יש דוגמה בהלכות שדבר מורידים מורידים מדרגה אחת למשל הוא בורא פרי העץ מורידים אותו לבורא פרי האדמה מה הדוגמה לזה צלף צלף זה עץ שהוא העץ ש
הברכה על הפירות שלו זה בורא פרי העץ. הבעיה שבעץ הזה יש פירות שהם יותר חשובים שבשביל זה בעיקר נתתי את העץ ויש פירות שהם פחות חשובים ולא בשביל בעיקר לא נתתי בשבילהם. משל הגמרא ש אומרת שעל העלים של הצלף שהם היו אכילים ברכתם בורא פרי האדמה. הפרי עצמו
ברכתו בורא פרי העץ. העלים שהם נאכלים ברכתם בורא פרי אדם יורדו דרגה אחת פה למה הם ירדו דרגה אחת בגלל שיש בעץ עיקר ותפל יותר עיקרי ופחות עיקרי אז שים לב שלא קרה פה שום קלקול אני נתתי והעץ מוציא שתי דברים הוא מוציא עיקר ומוציא פחות דבר
עיקרי נכון ואז אז הברכה יורדת דבר כשהוא לא התקלקל אלא הוא לא חשוב כל כך כמו הראשון אז אני לא נותן לו את החשיבות של הראשון לכן ברכתו בורא פרי אדמה אבל דבר שקרה לו קלקול וכן אני מוריד אותו אני מוריד אותו מהעץ לשכל אני מוריד אותו מבורא פרי הגפן לשכל מהעץ לשכל תמיד זה
יורד עד למטה זה יורד עד תחתית המדרגה למה כי קרה לו קלקול זה הכלל קרה לו קלקול א עכשיו נחזור לפת שהתפשה פת שהתפשה המשנה ברורה שואל שאלה גדולה בביאור הלכה הוא אומר בוא נגיד אדם שאכל לחם שיתאפש אז הברכה הראשונה הוא לא מברך המוציא לחם תברך שהיה הכל אין בעיה תברך שהיה הכל מה
הברכה האחרונה בורא נפשות שואל הביאור הלכה איך אפשר לברך בורא נפשות בוא נגיד אם אכלת קצת לחם ולא שבועת מהלחם אז אתה לא חייב מדאורייתאה לברוח ברכת המזון נכון דאורייתא ברכת המזון זה רק ואכלת ושבעת לא שבעת אין ברכת המזון אין בעיה. אז אז הברכה היא דרבנן במקרה כזה. ברכה הראשונה היא דרבנן והברכה האחרונה היא גם דרבנן כי
לא סברת. אבל מה הדין? אם אכלת לחם וגם סברת ממנו אתה סבעת. עכשיו פה הברכה האחרונה היא דאורייתא. הברכה הראשונה לא אכפת לי מה תברך. תברך ברכה ראשונה תברך שהכל. אבל סבעת מהלחם. אם סבעת מהלחם מדאורייתא אתה חייב בברכת המזון. איך עכשיו אתה תפתור את עצמך בבורא נפשות?
כן, אולי יבוא מישהו וישאל א מה הבעיה? אז מי אמר? אולי באמת אם סבבה אתה תברך א ברכת המזון. מי אמר שלא? מי אמר שלא? הסתימה של השולחן ערוך אומרת תודה רבה מזה שהשולחן ערוך לא כתב מפורש שאם שבעת אז שם כן טבח ברכת המזון. הסתימה של השולחן ערוך מראה שלכאורה אין ברכת המזון. אם זה פת
שהתאפשה כיוון שהברכה הראשונה היא שהכל הברכה האחרונה תהיה בורא נפשות אבל פה שואל הביאורי לכיו שאלה עצומה חז"ל יש להם כוח על הברכות הראשונות כל ברכה שהיא דרבנן הם יכולים להתערב בה כן ברכה ראשונה זה דרבנן מוציא לכם זה מן הארץ זה דרבנן יכולים להגיד לך מקום המוציא תברך שהכל בסדר זה דרבנן לא שעת אז גם ברכה האחרונה היא דרבנן במקום לברך ברכת המזון תברך